ביאת אליהו הנביא לפני משיח בן דוד:


איזון זה בין הצד הרוחני והצד הטבעי הארצי אותו אנו רואים באליהו הנביא, הוא גם המביא לכך שכוחו הוא המופיע לפני בא המשיח, כפי שמובא במלאכי ג' כ"ג: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא". ומסביר רש"י על פסוק זה בערובין מ"ג ע"ב ד"ה לפני בא יום ה': "לפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר.


על משמעות הבשורה, אנו יכולים ללמוד ממסכת עדויות פרק ח' משנה ז' מדעת חכמים הסוברים שאין אליהו בא: "…לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום ביניהם שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". כך גם מביא רש"י על מלאכי ג' בד"ה על בנים: "…ורבותינו דרשוהו במסכת עדויות לשום שלום בעולם".


נראה שכוח השכנת השלום הוא בדיוק מתאים לאיפיונו של אילהו מצד אזון הכוחות הקיים בו, שהרי כל שלום הוא ביטוי למצב של איזון וארמוניה בין הצדדים המעורבים.


מצב זה מתאים שיופיע דווקא לפני משיח בן דוד. כפי שכבר בארנו, כוח יהודה מתבטא ביכולתו להשפיע על המציאות הארצית להופיע בה את כוח האלוקות העליון, עד כדי הופעת המישור האחדותי במציאות (כפי שמתבטא ביכולתו להפוך זדונות לזכויות). אם כן, ברור שהשלב המקדים הניצרך להופיע במציאות לפני הופעה דומיננטית זו של האלוקות העליונה השמימית, הוא שלב שבו ישנו קודם כל, איזון בין הכוח הרוחני והכוח הטבעי הגשמי שמופיע בעולם. מצב זה היא המצב האופטימלי שבו המציאות מופיעה באופן מושלם וישר את כוחה. רק לאחר הופעת השלב הזה ניתן ל"דבר" על רמת מציאות שבה חוקיות העולם העליון, היא אף יותר דומיננטית במציאות.


ברור אם כן שגם שלב הופעת אליהו, יש בו משמעות עצומה מצד יכולת הכרתינו את העולם הרוחני העליון שחל במציאותינו. יכולת זאת מתגלת בכוח התרת הספקות שיש לאליהו הנביא.


 


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *