מסכת כתובות פרק ראשון

פתיחה:

תחילת מסכת כתובות עוסקת בשני נושאים:

 1.  תקנת זמן הנישואין ליום הרביעי

 2.  "אונס בגיטין".

 

שני נושאים אלו במציאות ההלכתית העכשווית לכאורה אינם רלוונטיים.

 1.  תקנת זמן הנישואין אינה רלוונטית כיוון שמעשה הארוסין והנישואין נעשה כיום יחדיו וחשש זנות אשת איש שהיא הבסיס לטענת הבתולים אינה קיימת. כמו כן ישיבת בתי הדין בשני וחמישי שמובילה לקביעת זמן הנישואין לבתולה ביום הרביעי אף היא אינה קיימת כיום.

 2.  בנושא הגיטין, אין בתי הדין קובעים כיום גט על תנאי. ממילא שאלת "אונס בגיטיןו" אינה עומדת על הפרק.

 

נשאלת על כן השאלה:

·       האם ירידת  יישומיות נושאים אלו כפי שמוצגים באופן ספציפי במשנה ובגמרא מורידה היא מן הרלוונטיות של סוגיות אלו?

·       האם צריכים אנו להבין, שבהתפתחות והשינויים שנוצרו אם הדורות, אכן סוגיות ומהלכים רבים בהם עוסקת הגמרא פוחתח משמעותן וממילא גם חשיבותם לדידנו.

 

כדרכה של הישיבה, אף בנושאים אלו הפותחים את מסכת כתובות אנו ננסה להוכיח ולבאר מאופן הצגת סוגיות אלו, מדרך הובלת מהלכי הגמרא, ממיקום סוגיות אלו בראש המסכת ומשאר דקדוקי הפשט, איך סוגיות אלו הם אבן הפינה ביצירת חיבור הנישואין בישראל. איך אופן הצגתה ודרך לימודה של הגמרא את הנושאים הללו ואופן פסיקת ההלכה בהם, יוצרים הם את חיבור הנישואין התורתי כפי שרצו רבנן לעצבו ולקיימו בעם ישראל.

 

ביאור רש"י ותו"ס בסוגיות אלו יבארו לנו את אופי חיבור הנישואין כפי שיוצרים אותם רש"י ותו"ס בדרך לימודם הם את מהלכי הגמרא. כפי שנראה, אין רש"י ותו"ס "פרשנים" של הגמרא, אלא הם עצמם יוצרים בדרך ביאורם את אופי חיבור הנישואין בדרך המהווה המשך המשתלשל מרמת הופעת המציאות התורתית במשנה ובגמרא.

לבסוף, אופן התייחסות ההלכה לנושאים אלו ("זמן הנישואין", ה"חופה", דין אונס בנישואין ודין אונס בגיטיןו), יבארו לנו את דרך הופעת חיבור הנישואין  ברמתו היישומית התחתונה במציאות.

 

בהתבוננות נוספת אנו נראה שההשלכות הנובעות מאופן הצגת המשנה את דיניה ואופן הצגת מהלכי הגמרא השונים אינם מצתמצמים רק לנושא הנישואין אם כל משמעותו הכללית אלא נושא זה מהווה "אב טיפוס" לדרך יצירת הערכים התורתיים במציאות כאשר המדובר הוא בערכים שתצורתם מתדמה ביותר ליצירה האנושית (כפי שאכן הדבר בחיבור הנישואין). דרך התגלגלות הסוגיות והשינויים הנוצרים תוך כדי כך בדרך ההופעה הדינית, אנו יוצרים בנו מסוגלות זו באופן שתיתן אף לנו להמשיך את אותו תהליך שיצרו המשנה,  הגמרא, הראשונים ופוסקי ההלכה, אף בשאר מעשינו ויצירותנו.

 

בנושא תקנת זמן הנישואין ליום הרביעי אנו נראה איך תקנה זו מטרתה היא "להרים" את חיבור הנישואין התורתי מ"אופיו" המציאותי האנושי, להבליט בו את בחינתו התורתית.

בנושא "אונס בגיטין" אנו ניצור את הייחס שבין המערכות המציאותיות לאלו הערכיות התורתיות, דרך המפגש שבין האילוצים המציאותיים (מצבי האונס) ובין התהליכים התורתיים (תהליך הגרושין בגט על תנאי).

להמשך החוברת הקש כאן.