התודעה התורתית מול התודעה האנושית  מערך שיעורים (השיעורים הנוספים בצבע אדום) 

חודש   נושא פרטים הסבר
תשרי   הדיבור והקול הכוח ביצירת "ראש" לשנה, דרך "אמירה" (מלכויות זכרונות ושופרות) ו"קול" (שופר). למוד משמעות כוח הדיבור והקול ברמה של תורה, יעשה דרך התבוננות על מושג ה"יבבה", הנלמד מאם סיסרא, ומכוחו של סיסרא עצמו, כל זאת דרך פרשית שיעבוד ישראל לסיסרא בספר שופטים, וביאור רש"י במקום את מוסג היבבה. 
  יחסי הגומלין שבין האכילה והדיבור  ביאור משמעות אכילת הסימנים והאמירה המתלווה להם בראש השנה. התעסקות בשאלות, האם יכולה להיות משמעות והשפעה באכילת "סימנים" שהקשר בין שמם לבין הברכה הנצמדת להם היא צלילית בלבד? האם מנהג זה יכול להיתפס רק בתור פולקלור? מתוך עיון בסוגיה זו, יבורר הכוח שבמעשה האכילה, כוחם של תכנים הנוצרים מכוח "דיבור" בלבד. בתוך כך יעלה הדיון בנושא תוקפם ועוצמתם של מנהגי חז"ל, עד כמה ממשית היא קביעתם.
  הצומח ביאור רמת החיים אותה מייחסת התורה לצומח, דרך ציווי ארבעת המינים וחביטת הערבה דיון בשאלת רמת הממשות שאנו נותנים למעשה המצוותי. האם נענוע ארבעת המינים יכול להיחשב כמעשה שנועד "לחבר אותנו חוויתית", או יש לייחס לו כוח פעולה ממשי? התבוננות על כך דרך השוואת הגמרא בין פסולי האתרוג לבין דיני הטרפה בבהמה. וכן דרך השוואה נענועי ארבעת המינים לבין מעשה ההנפה בקורבנות.
  הגוף, הבשר והאדמה רמת החיים המיוחסת לגוף, לבשר ולאדמה. ביאור משמעות חטא המאורות, חטא האדמה בזמן האדם הראשון ובקיין, חטא החיות בתקופה שלפני המבול, ויכולת החיבור בין מלאכים ובני אדם, כפי שנעשה בימי דור אנוש. שינוי המצב בזמן נוח. ההשלכות ההלכתיות הנובעות ישירות מרמת התייחסות זו למציאות (דין התלוי, קידוש החודש, נחלות השבטים) דיון על ההשלכה שיש לכך לגבינו.
  הגוף והדיבור. יחסי גומלין. הבנה עקרונית של ממד הקיום של עולם שמנוקז כולו ב"תיבה", ושבו ישנם יחסי גומלין של דיבור בין אדם (נוח) ועוף (העורב). כניסה לדיון, על יכולת שינוי חוקי הקיום של העולם, דרך פרשיית העורב ונוח המגיעים לדו שיח בדבר אשתו של העורב. דיון על רמת הממשות שאנו צריכים ומסוגלים לתת לפרשיה שכזו. מתוך כך הבנת המבול כצמצום מרחב החיים הגופי, והופעת החיים כמציאות שהינה כמעט רוחנית, שכוח הדיבור הוא המוביל העיקרי של הופעתה. הבנת צמצום ההפרש שבין רמות ה"חי" וה"מדבר" בעקבות כך. השלכת השינוי הקיים אף בחוקיות העולם, על יכולת התנועה שלנו, בממדי קיום שונים של החיים.
חשוון   הקשת  הבנת יכולת מציאות פיזית בעלת גדרים מדעיים ברורים לשאת תכנים של תורה. הבנת העובדה, שמציאות המוסברת באופן מדעי כהשתקפות השמש בינות לטיפות הגשם,  יכולה במקביל להוות "אות ברית בין ה' ובין הארץ". הבנת יחסי הגומלין שבין הממד המדעי לממד התורה.
ארץ. עד  כמה ניתן לייחס לארץ, כוחות והשפעה. ביאור משמעות וכוח הארץ מתוך קריאת שמה כ"ארץ כנען".הבנת כוחו של נוח כ"איש האדמה". הבנת כוחו של כנען דרך מיקומו ביחס לאביו ושאר אחי אביו. ביאור התהליך שנוצר בעקבות מעשה כנען. הבנת משמעות ירידת תכונתו להופיע ב"כוש" כעבד לתכונות החיים האחרות. משמעות הופעת תכונה זו בארץ ישראל. השפעתה של תכונה זו עלינו, מכוח יחסי הגומלין שלנו עם הארץ.
  ישמעאל הגדרת ישמעאל כעם, מתוך דרך התנהלותה של הגר הבנת ישמעאל כנתיב מוגדר של תכונה אלוהית, המובלת דרך אפיונים תכונתיים מסוימים, שהגר במעשיה יוצרת אותם. הבנת תכונת "פרא אדם" ברמה עקרונית כעוצמה של עם. עיסוק בשאלה, עד כמה הגדרת עם בתורה, יכולה להתוות לגבינו דרך, בהתייחסותנו אליו כיום.
  חסד הבנת הכנסת האורחים של אברהם כתהליך הורדת האלוהות לממשות האנושית.  הבנת הגעת האורחים לאברהם ברמות עקרוניות בוגרות, על בסיס הופעת השכינה אליו במקביל כה' וכ"אנשים". זיהוי מעורבות אברהם בקביעת אופן הופעת ה' אליו כ"אנשים עוברי דרך". משמעות התייחסותם של ה"אנשים" לשרה שבאוהל. יציאה מתוך פרשת האנשים, לדיון בנושא "מידות" האבות, ביחס ל"מידות" האנושיות. 
  גשמים הגשם כנשא של חיים ברמה של תורה. תפיסת הפיזי כנשא של חיים ברמה של תורה, דרך התייחסות לגשם במועדים השונים – בסוכות (הושענא רבה), שמיני עצרת (שם הוא מופיע בצמוד לברכת מחייה המתים) ו ז' בחשוון (שם הוא מופיע כברכת הפרנסה). 
כסלו   היכולת "לזרום" מול הכוח לפעול הגדרת יחסי הכוחות, הנקבעים במציאות, בקניית הבכורה בעד נזיד עדשים. הקמת סיפור קניית הבכורה מן הרמה הילדותית, ע"י הגדרת יעקב ועשו ככוחות חיים. ביאור יתרונו וחסרונו של כל כוח. מתוך כך, ביאור משמעות קניית הבכורה, בעד "נזיד העדשים" כפניית כוח יעקב למישור חיים מסוים, תוך השארת המישור האחר לשלטון כוח החיים ה"עשווי".
  אלילים טרפי לבן – משמעותם עמידה על העקרוניות העמוקה העומדת מאחרי עניין האלילים, כמופיעים כוחות של חיים, דרך תרגום צורת הטרפים ודרך עבודתם, לכוח החיים שהם מופיעים. ביאור השפעת טרפי לבן על מהלכו של עם ישראל. מתוך כך דיון על רלוונטיות התורה בנושא האלילים, גם כיום
  איש, אישה הגדרת יחסי הגומלין שבין האיש והאישה בתורה. השוואתה למציאות הנוכחית. הגדרת גורם השוני שבין התפיסות.  הבהרת היחסי הגומלין שבין האיש והאישה, דרך הגדרת האישה כ"קניין", ובמקביל דרך יכולת הובלתה של תמר את יהודה לדרכה שלה. מה משמעות ה"קניין", אם אישה "נקנית"? האם ניתן להגדיר קניין בתורה כפי מה שאנו רגילים אליו כיום? מה הם התנאים לקיום יחסי הגומלין שבין איש ואישה כפי שרואה אותם התורה…? עד כמה הם קיימים כיום?
  נס פרסומי ניסא. רמת שייכות הנס להוות חלק מהגדרת חיי היומיום שלנו. שלילת ההבנה הפשטנית של "פירסומי ניסא" כפרסום העובדה שהיה נס, דרך דין "כבתה אין זקוק לה". ביאור יכולת הבאת החוקיות ה"נסית" להופיע בממד ה"פירסום". השלכת חוקיות החיים העולה מן העשייה המצוותית בחנוכה, על מערכת החיים הכללית.
חלב מאכלי החלב כבסיס ליכולת "פרסום הנס".  
טבת   חלום מהו חלום של תורה. היכולת לחלום, היכולת לפתור. התייחסות לחלום דרך הבנת האקטיביות העצומה שהייתה ליוסף בחלימת החלום ובפטרונו .הבנת ממד החלום כממד שבין הריאליות המציאותית לבין הנבואה השמימית. כוחו בהנעת תהליכים.
  ברכה ברכת יעקב בידיו. הולדת תולדות יוסף על ברכיו. מיקום הברכה בהשפעה על תהליכי המציאות. השוני שבין יעקב ויוסף בדרך הברכה. הגדרת כלי הברכה, הידיים והברכיים, והשוני שהם יוצרים בהופעת הברכה. יכולת המציאות הפיזית, להוביל מגמות חיים עקרוניות.
  התיבה הבנת ההשפעה הנוצרת על מבנה המציאות, מכוח הכנסת משה לתיבה. הצורך בהגדרה מרחבית של "משה", מתוך ההקבלה בין הכנסת משה לתיבה, לכניסת העולם לתיבה. ביאור ההבדל בין התהליכים, דרך השוני שבין התיבות. הבנת מהלך הכנסת משה לתיבה, על רקע יצירת עם ישראל במצרים.
  יצירה השוואת התנאים המגדרים "מלאכה" בתורה, לאלו הנהוגים במציאות. בחינת גדר ה"מלאכה" בתורה, דרך התייחסות למלאכת ההוצאה וההבאה. השוואה בין המלאכות שנאסרו, לבין אלו שלא נאסרו. משמעות המשכן כגורם מכריע בקביעת המעשה כ"מלאכה". ההשלכה שיש לכך להגדרת "יצירה", על פי תורה. 
שבט   גאולה הבנת כל תהליך "גאולה, כמעבר מחוקיות חיים אחת לאחרת. ביאור ההשלכות הנובעות מכך. הבנת מכות מצריים כשינוי מערכתי של חוקיות החיים, מתוך מעורבות עוצמת חיים גדולה יותר, במערכת החיים הנוכחית. בחינת המכות מצד גורמי ההתפתחות היוצרים אותם. הסיבות לכך שתהליך גאולה מביא בתחילתו להחמרת המצב. השלכת תהליך זה על כל תהליך גאולה באשר הוא.
  האילן התייחסות לאילן כאחד מארבעת גורמי כוח יוצרי חיים במציאות השנה כולה. ביאור ראש השנה לאילן, כיוצר ומוביל כוח חיים לשנה כולה. הגדרת כוח האילן, ממנו ניזונת השנה כולה. הוכחת רלוונטיות כוחו אף כיום מתוך התייחסות לרמה ההלכתית (מתוך השוני בין קביעת שנות העורלה לעץ, לבין דרך קביעת זמן נטע רבעי ושנת המעשרות בו. ברכת שהחיינו על הפרות).
  לחם הבנת הלחם כמוביל עוצמה של חיים. הבנת יתרונותיו וחסרונותיו. הבנת אכילת הלחם של יתרו לפני האלוהים, כיוצרת דרך התקשרות חדשה שלא הייתה עד עתה לעם ישראל. ביאור מגמת התחדשות זו. התייחסות למוגבלות תכונת חיים זו ביחס להתקשרות עם האלוהי, כפי שמתבטא בפסח.
  היזקים הגדרת ייחודיות המציאות הממונית שבישראל, דרך  דין "אבות הנזיקין", המייחד אותה. הגדרת ההיזק ותשלומו על פי ה"מזיק", כגורם המכריח קיום יחסי גומלין תוכניים בין המזיק לניזק. נתינה מתוך כך גדר נפשי למציאות הממונית, שאינו קיים כלל במערכת החיים הריאלית של היום. (הבנה מתוך כך את האפשרות שממון יממש דיני תורה כגון – "יד תחת יד", "וקצותה את כפה, לא תחוס וכו').
אדר   כסף הכסף כממד של חיים, נוסף לממד הקיומי של הגוף והנפש. ההכרזה על השקלים, כתהליך העלאת המישור הממוני להוות מציאות חיים. יכולת הכסף להוות משלב זה "כופר נפש" ברמה המקבילה לזו המופיעה בקורבן. ההשלכה של תהליך זה על מבנה המציאות.
  מקום ה"מקום" בתורה, ככוח חיים שעוצמת השפעתו, היא פעמים מעבר להשפעת האדם על עצמו. ביאור משמעות קביעת זמן קריאת המגילה, ושינוי הזמן מזמן קריאתה המקורי, מכוח המקום. ביאור תליות מעשה חלוקת החצר ע"י השותפים, לא רק בקביעה שביניהם, אלא במציאות הנוצרת בחצר עצמה. ההשלכה שיש לכך על מערכת הגומלין שבין האדם והקרקע, במהלכיו של האדם.
  הגוף יכולת הובלת הגוף תהליכים ערכיים של תורה. הובלת התהליכים העקרוניים במגילה דרך משתי היין, ומשכבה של אסתר עם אחשוורוש. השוני המהותי בין דרך הובלה זו לדרך ההובלה המצוותית. המחיר שבהובלה על פי דרך זו. מיקום כוח זה במרחב הכוחות דרכם מובילה התורה את מגמותיה במציאות. 
  המשקל מרחב החיים ה"נפשי" שבממד  הכבידה של המציאות. התייחסות לפקידת (סיכום) משקלי הזהב הכסף וכו' במשכן, כתהליך הנפשה של ממד הכבידה להיות אף הוא בעל אפיון חיים נפשי. ההשלכה הנוצרת מתוך כך על דרך הפעולה בממד הכובד. איך הרים משה את המשכן כולו לבדו? השוואת דרך התחברות זו, לדרך ההתגברות כיום על ממד הכבידה הן בארץ, והן ביציאה מן האטמוספרה.  
ניסן   הירח היחס שבין דרך תפיסתו המדעית והרוחנית של הירח. כחלק מהבנת ריאליות ממד התורה במציאות. ביאור היחס שבין דרך אחיזת ותפיסת המדע את המציאות, לבין דרך אחיזתה ותפיסתה של התורה. איך ירח שאליו כבר הגיע האדם ושעל אדמתו עמדו, יכול להוות במקביל גורם קובע להופעת ה"מועדים". מה יחסי הגומלין שבין שתי מערכות חיים אלו. דיון בנושא השאיפה לחלל כפי שהופיעה בפרשת אילן רמון. עד כמה חודר המדע לעומק הממד שמעבר לאטמוספרה. עד כמה יכולה התפיסה המדעית להשליך על תהליכים ומציאויות שנוצרו בתרבויות "קדומות", שלא ידוע מה היה ממד קיומן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *