"בין המצרים" (או "גדר הפרדה")

כל רודפיה השיגוה בין המצרים שיש גובה מכאן ומכאן ואין מקום לנוס.
ומדרש אגדה בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב (איכה א' ג' רש"י שם)

הגדר המפרידה בין הדם, ההרג והטבח ובין השקט והביטחון
אינה עוברת בקו התפר בין קלקיליה שכם כפר סבא והשרון.
גדר ממתכת ומכמי"ם פרי מחשבת הבל ושיממון
לא תועיל מאומה לסבלנו שעלה כבר מעל לכל דמיון.
כי אין מדובר פה בהפרדה בין שני עמים, ואין מדובר בסדר להשליט
המדובר הוא בגדר הרבה יותר גבוהה ומסיבית
אי האמון בעצמנו (החברה הדתית לאומית) להעמיד שלטון על תשתית אמונית.

אמת השתלבנו בכל מערכות החיים, בצבא ובטכנולוגיה, במקצועות החופשיים
אולם קטע אחד אפרורי נשאר בתוכנו, בו אנו עצמנו לא מאמינים,
שבכוחו כך אומרים, להוביל את חיינו התורה כתורה של חיים.
שהרי אם מאמינים אנו באמת שתורה זו שלנו מתאימה לכל עם ישראל
ובה הכוח לאושר וחיים לכולם, חילוניים כדתיים ללא הבדל,
מדוע שלא ייצא מכוחה שלטון מדיני לאומי, ולא רק בקושי…. אמירת הלל.

ממך מנהיג הציבור הדתי לאומי, שמנדט קיבלת רק מתוך האמונה בתורת חיים,
לא מצפים אנו לדיונים עד אין קץ עד כמה תהיה הגדר מזרחית,
לא רוצים אנו אותך חוזר ואומר זהו לא העיתוי המתאים.
להוריד את הגדר אנו דורשים, זו שהיתה לנו חרפה,
העומדת על תילה, למרות היותנו כבר לפחות חצי דור "שמנה וסלתה".
להרוס את הגדר של חוסר האמון בתורה,
שאינה רק תוספת, אלא בסיס לכל קיומנו זאת המטרה.
הגדר הנמצאת בנו כבר אלפיים שנים, שאינה רק גדר היסטורית, אלא גדר בלב פנימית.
לתת אמון בתורה כאלטרנטיבה שלטונית,
מול כל הציונות החילונית והציניות, אף זו הדתית.

Facebook
Google+
Twitter
Email
Print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *