תנועה לתורה מנהיגה קמה על מנת לשנות את היחס לתורה, מכזו שמטרתה היא השלטת מרות וציות, שתכניה הם תכנים של סיפור והוראת הלכה, לכזו המאפשרת בתכניה לגעת במקורות התהוותו של האדם.

על מנת,להחיות את התורה מסיפורי היסטוריה של העבר, מחיובים שהקשר שלהם אל המציאות הנוכחית אינו ברור, למקור ממנו נוכל לשאוב את שאיפת העתיד שלנו.

היא מצפה מן הלומדים אותה לדעת לנצל את הנגיעה הזו במקומות ההתהוות, בכדי לפרוץ, להצמיח ולהעצים את קיומם ואת קיומם של כל אלו הנמצאים סביבם ולהגיע למעמד של יוצרים ומנהיגים.

להרחבה, לחץ על הכתוב
 
שעורים מומלצים באתר


אלול *- מראשי תיבות ליבוב
מעטים הם המקרים בהם ראשי תיבות, הופכים להיות גורם כה משמעותי בחייה של אומה שלמה.
כך הם אותיות ''אלול'' שבשתילתם כראשי תיבות בכתובים יצרו חכמים את חודש אלול כחודש האינטנסיבי ביותר לתשובה.
איזה תהליך עובר עלינו מחודש אלול - מראשי תיבות (אני לדודי ודודי לי), דרך ה''סליחות'' ועד לראש השנה – תקיעות השופר על מלכויות זכרונות ושופרות?
איך מתרקם הקול להיות בסופו יוצר חיים ממשיים?
אלו חיים אלו שה''קול'' הוא זה שמחוללו?
על כך במאמר שלפניכם.

להעז ולהתמודד על חוקי הייסוד
אין זה סוד שבשלושים השנים האחרונות, תקועה מדינת ישראל, הן בהגדרתה התרבותית האזרחית והן בהגדרתה כלאום
לאחדים נדמה (ובתוך כך גם הנהגת מפלגת הבית היהודי), כי ניתן להתמודד מול השאלות העקרוניות הנוקבות בסוגיות אלו באמצעים נקודתיים. כגון בחירה פרסונאלית קפדנית של שופטי עליון שמרניים, או חקיקת חוקים שיתנו מענה למעמד הישובים כדוגמת ''חוק ההסדרה''. אולם במבחן התוצאה מתברר תמיד כי אמצעים אלו אינם מועילים.
הסיבה לכך היא, ששורש הבעיה הוא, בהגדרת היסודות התרבותיים והלאומיים של מדינת ישראל.
מאז הפיכת אהרון ברק את ערך ה''שוויון'' כפי פרשנותו את חוק יסוד ''כבוד האדם וחירותו'', כ''חוק על'', ומשיכת מדינת ישראל לכיוון ''מדינת כל אזרחיה'', לא אותגרה תפיסה אזרחית זו על ידי הכנסת שאמורה הייתה להיות הגוף המחוקק.

המאמר שלפניכם, מאתגר את תפיסת השוויון הזו. לא רק מצביע על תוצאותיה ההרסניות, אלא מציב אלטרנטיבה פורצת דרך לחוק זה,שיש בכוחה להיות אטרקטיבית אף לעמי המערב

 
תכנים נוספים לניווט מהיר











חיפוש באתר
 
 

רשימת תפוצה
להצטרפות או הסרה מרשימת התפוצה יש להכניס את כתובת המייל